פסק-דין בתיק ת"א 2056 /06

1.         התובעות 1-2 [להלן: "חב' פרופימקס"] עוסקות באיתור וגיוס משקיעים ישראלים עבור מיזמי  נדל"ן בחו"ל.

            לחב' פרופימקס תוכנת מערכת מידע ובה נתונים על 15,492 משקיעים ישראליים פוטנציאליים [להלן : "רשימת המשקיעים"]  - סעיף 15 לתצהיר אלחנן רוזנהיים - מנהל ובעל המניות בפרופימקס [להלן: "אלחנן"].

            הנתבע 1 [להלן: "יורם"] עבד עם חב' פרופימקס בשיווק עסקאות נדל"ן בחו"ל למשקיעים כנגד תשלום עמלה. במסגרת הדיון בבית הדין האזורי לעבודה נקבע שלא התקיימו בין חב' פרופימקס לבין יורם יחסי עובד- מעביד.

            במאי 03' הוחתם יורם ע"י חב' פרופימקס על כתב התחייבות לשמירת סודיות, ובאוג' 05 הפסיק  את פעילותו עם חב' פרופימקס.

            ממועד זה העתיק יורם את פעילותו לחב' קרדו קאפיטל בע"מ [להלן: "חב' קרדו"] בה היה מנהל, ובעל מניות באמצעות חברה שהיתה בחלקה בשליטתו.

2.         ב- 1.2.06 נוסדה הנתבעת 2 [להלן: "חב' טריפל"], שעסקה אף היא באיתור וגיוס משקיעים לעסקאות נדל"ן. בעל המניות והמנהל היחיד בחב' טריפל היה ינון כהן [להלן: "ינון"]. 

            בשלהי 05' יזם ינון הקמת קרן נדל"ן שתרכוש במרוכז כמות מירבית של חדרים במלון פלאזה בלונדון [להלן: "קרן פלאזה"]. הבעלים בקרן שהוקמה היו: בית השקעות מיטב, דיסקונט שווקי הון, חב' טריפל שבבעלות ינון,  וחב' Opportunity UK  שבבעלות דרק לואיס [ראו עדות ינון בעמ' 225 שורות 7-10].   

            יורם פעל ביולי 06', במסגרת חב' קרדו, כמגייס משנה של משקיעים לקרן פלאזה תמורת תשלום עמלות [ראו: תאריך הפנייה במכתב למשקיעים - נספח ח' לכתב התביעה]. בין השאר קיבל יורם מינון מעטפות של חב' טריפל ודפי הסבר על קרן פלאזה, על מנת שיעבירם למשקיעים שהוא מבקש לעניין בהשקעה בפרויקט זה.  

            חב' פרופימקס טענה, שיורם נטל ממנה שלא כדין את רשימת המשקיעים, שהיתה בגדר סוד מסחרי, ועשה בה שימוש יחד עם הנתבעים 2-3 כדי לעניין משקיעים ישראליים בקרן פלאזה.

            הנתבעים 2-3 ציינו שקרן פלאזה קרסה עקב כך שחב' פרופימקס טענה בפני שותפיהם, בנקודת זמן קריטית לגיוס המשקיעים בקרן פלאזה, שהם גזלו ממנה את רשימת המשקיעים.  

3.         התביעה הועברה מבית הדין האזורי לעבודה לבית המשפט המחוזי, נדונה בפני מותבים אחרים והועברה לשמיעת הוכחות בפני בפב' 10'.

            בתביעה נתבעו סעדים של מתן צו מניעה ופיצויים ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ש"ח כנגד כל אחד מהנתבעים.

            ב- 19.9.06 ניתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים עשיית שימוש ברשימת עשירי המדינה והמנכ"לים שמקורה בחב' פרופימקס. הסעדים בתובענה נתבקשו ביחס לרשימת 15,492 משקיעים, שנטען שהינה בגדר סוד מסחרי של חב' פרופימקס. הצו הזמני ניתן ביחס לחלק מהקטגוריות שברשימת המשקיעים: עשירי המדינה - 788 שמות, מנכ"לים של חברות פרטיות - 129 שמות, מנכ"לים של חברות ציבוריות - 420 שמות, וסה"כ 1,337 משקיעים [ראו סעיפים 15-18 לתצהיר אלחנן].         

4.         חב' פרופימקס ויורם הגיעו להסכמה שצו המניעה הזמני יהפוך לצו מניעה קבוע, ובית המשפט יפסוק על דרך פשרה, ללא שמיעת הוכחות, את סכום הפיצוי שישלם יורם לפרופימקס. על דרך פשרה חויב יורם לשלם פיצוי בסך 50,000 ש"ח.

            בפסק הדין שניתן על דרך פשרה נקבע:

א.        "הנתבע הודה כי רשימת עשירי המדינה והמנכ"לים שערכו התובעות שימשה את החברה שהקים [להלן: "חב' קרדו"] לאחר הפסקת פעילותו עם התובעות".

ב.         "התובעות לא צירפו עותק מהרשימה האמורה לעיון בית המשפט כדי שניתן יהיה לקבוע לאור תוכנה האם המדובר בסודות מסחריים או ברשימה הידועה לכל".

ג.         "רשימת לקוחות מוגנת עפ"י יסודות דיני המסחר כאשר אין מדובר במידע כללי הנגיש לציבור וכאשר הושקעו מאמצים ואמצעים בעריכתו. ככל שהרשימה מקיפה וכוללת יותר יקשה להגן על הרשימה כסוד מסחרי והדבר עלול להיתפס כניסיון פסול להגביל תחרות. לא השמות ברשימה הם הסוד אלא הנתונים המאפיינים כל לקוח המופיעים ברשימה". 

5.         נותר לדון בתביעה כנגד נתבעים 2-3 למתן צו מניעה קבוע האוסר שימוש ברשימת המשקיעים של חב' פרופימקס, ובפסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ש"ח מכוח סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט -1999 [ראו סעיפים 108-109 לסיכומי התובעות]. הנתבעים 2-3 עתרו לדחות את התביעה ולחילופין העלו טענת קיזוז בגין נזקים שנגרמו להם עקב קריסת קרן פלאזה - לטענתם כתוצאה מפרסומים חסרי שחר של חב' פרופימקס בדבר גזילת רשימת המשקיעים על ידם.